אבני חן, מי הן, כיצד נוצרות ומה מיוחד בהן.....
אבן חן מכונה גם אבן טובה, בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינראל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעלת ערך כספי רב לאחר עיבוד. מאז ומתמיד נמשך האדם לאבני חן בגלל יופיין ונדירותן ויצר מהן תכשיטים, פסלים וקישוטים. בדרך כלל נמצאות אבני החן בסלעים במעמקי האדמה או בנהרות ונחלים.
אבני חן מצויות בעיקר בסלעי פרץ וציפחה, לעיתים גם בסלעי משקע, ריכוזים גבוהים יחסית של אבני חן נמצאים בדרום אפריקה, גרמניה, ברזיל , מקסיקו, טיבט וכן בארצות רבות אחרות. כאשר האבנים הן במצבן הטבעי הן נראות כמו אבנים רגילות. לאחר קילוף מתגלה האבן הנמצאת בפנים, האבן נעשית מבריקה לאחר ליטוש. ערכה הכספי של אבן החן נקבע על פי שקיפותה, ניקיונה ומשקלה. משקלן של אבני חן יקרות נמדד בקראט. זיהויה של אבן החן נקבע על ידי מומחים (גמולוגים) שיודעים להבחין בין סוגי המינרלים.
אבני חן מקבלות את צבען מריכוז התחמוצת המתכתית שבהן. יש אבני חן כגון יהלום, ברקת, אודם וספיר, שלהן מבנה גבישי, בעל סידור מחזורי ארוך טווח של אטומי החומר, המקנה להן את צורותיהן הייחודיות ואת אופן השתקפות האור בהן.
אבני חן מוגדרות לפי הקשיות שלהן. קשיות מוגדרת על פי סולם "מוס" המגדיר קשיות על רצף מ־1 עד 10 כאשר הקשה ביותר הוא 10 והרך ביותר הוא 1. לדוגמה: היהלום מוגדר כ-10 וטלק מוגדר כ־1. אבנים בדרגת קשיות 7 בערך נחשבות לאבני חן "חצי יקרות", כמו הקוורץ, הטורקיז, האחלמה, הירקן, הטופז ועוד.... ככלל, אבנים קשות יותר ושקופות יותר הן יקרות יותר.
עם השנים, ייחס האדם לאבני חן סגולות ותכונות שונות, והן תפסו ועדיין תופסות מקום רב בדתות ואמונות שונות
ביהדות שובצו אבני חן בבגדי הכהונה שלבש הכהן הגדול בזמן עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש – החושן. בחושן היו משובצות תריסר אבני חן: אודם - רובי, פטדה - טופז, ברקת - אמרלד, נופך - גרנאט, ספיר, יהלום, לשם - סיטרין, שבו - אגת, אחלמה - אמטיסט, תרשיש - אקווה מרין, שוהם - אוניקס וישפה - ג'אספר - כמספר שבטי ישראל. האבנים היו ערוכות בארבעה טורים אנכיים, ועל כל אבן היה חקוק שמו של אחד משבטי ישראל.
לאורך השנים היו ויכוחים ודעות חלקות על משמעות אבני החן, האם הן יועדו למפגן יופי או שהן סימלו והעניקו את סגולותיהן השונות... שכן לאבני החן מיוחסים כוחות ויכולות אנרגטיות רבות.
בקברים קדומים נקברו עם המת לעיתים גם אבנים יקורות. את האבנים האלו מצאו הצלבנים בימי הביניים ולקחו אותם לאירופה, שם ייחסו לאבנים האלו כוחות על טבעיים. לדוגמה, אבן הספיר נחשבה כמגנה מפני עוני.
רק היהלום, האודם, הספיר, הברקת, האופל והאחלמה נחשבו לאבנים טובות ממש, וכל השאר נחשבו רק לאבנים טובות למחצה, או אבנים נחותות יותר.
היופי שבטבע
ישנן מספר דרכים בהן נוצרות אבני חן, המשותף לכל צורות ההיווצרות הינה העובדה שחומר הגלם (סלע או מינרל), נמצאים בתנאי לחץ וחום קיצוניים אשר גורמים להתגבשות של אבן ייחודית, בעלת צורה ספציפית, צבע יחודי, דרגת קושי ודרגת שקיפות.
אלו תהליכים הגורמים להיווצרות אבני החן?
1 התגבשות במגמה
שיטה אחת של היווצרות אבני חן הינה התגבשות בתוך מגמה. המגמה הינה שכבה של סלעים מותכים הנמצאת בחלקו התחתון של קרום כדור הארץ. מדובר בשכבה נוזלית חמה מאוד (מאוד, מאוד!). שכבה זו נמצאת בתנועה מתמדת בעומק כדור הארץ ויכולה להיכנס למערות הקיימות בתוך שכבות הכדור או לתוך חללים הנפערים כתוצאה מתזוזה תמידית וטבעית. בחללים אלו המגמה מתגבשת ומתקררת ויוצרת סלעים הנקראים סלעי יסוד. בסלעים אלו, בלחץ גבוה יכולות להיווצר אבני חן כמו טופז (Topaz), קוורץ (Quartz) ויהלום (Diamond).
2 מטמורפיזם
שיטה נוספת ליצירת אבני חן היא תהליך מטמורפיזם שפרושו התמרה. בהליך זה, סלעים הקיימים כבר במצב צבירה מוצק עוברים היתוך בשל מגע עם המגמה או כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות ולחץ גבוהים. בשיטות אלו נוצרות אבני חן כמו הרובי (Ruby) והספיר (Sapphire).
3 היווצרות בתוך מאגר מים
שיטה נוספת ה נקראת סדימנטרי. ישנם סוגים שונים של אבני חן הנוצרות במקווי מים, בדרך כלל מדובר על גופי מים חמים שלאחר קירורם נוצרים משקעים המכילים גם את האבני החן.
4 אבני חן מעשי ידי האדם
ייצור הנעשה באמצעות יד האדם. היות והתנאים להיווצרות אבני החן נלמדו במשך שנים רבות על ידי גמולוגים רבים והטכנולוגיות של השריית לחץ והעלאת טמפרטורות התפתחו פלאים בעשורים האחרונים, כך גם היכולת האנושית לדמות את התנאים הנדרשים לייצור אבני חן מלאכותיות השתפרה מאד.
כיום ניתן לרכוש יהלומים המיוצרים במעבדה, אבני חן מסוג אודם, ספיר וברקת. שיטות הייצור המתקדמות מאפשרות לבחור את הצבע ואת הברק המדויק הרצוי לצורך יצרת האבן. כך שניתן לייצר אבנים זהות לחלוטין או אבנים ייחודיות ומיוחדות שבצבען אינו קיים בטבע.
ישנם שני סוגים של אבני חן מעשה ידיי אדם, הראשונה מוגדרת בתור "אבנים סינתטיות", מדובר ב"העתקים" שהאדם עשה לאבני חן הנוצרות גם באופן טבעי בעולם. האפשרות השנייה הינן אבנים שהן מעשה האדם באופן מוחלט. מדובר בפועל באבנים אשר החומרים או התהליכים הכלולים בייצור אינם מתרחשים באופן טבעי.
עמידות אבני החן ויופין
המאפיינים העיקרים שנותנים עליהם את הדעת ובאמצעותם מבדילים בין סוגי אבנים שונות הינם צבע האבן, קשיות, קשיחות, שקיפות ועמידות. כל אלו מגדירות את העמידות ואת היופי של האבן העומדת לפנינו.
צבע - ישנם סוגים רבים של אבנים אשר יכולות להגיע במגוון רחב מאוד של צבעים ולא רק במספר גוונים של אותו הצבע, הדבר קשור בעיקר למתכות הנמצאות באותה אבן.
קשיות - האבן הינה אפיון של היכולת של האבן לעמוד בפני שריטות ופגמים חיצוניים. דוגמה טובה לכך ניתן לראות ביהלומים, בהם ניתן לזהות יהלום אמיתי על ידי יצירת שריטה על גביו. אם היהלום אינו נפגע, מדובר ביהלום אמיתי.
קשיחות - האבן הינו פרמטר המעיד על רמת החוזק של החומר, האם הוא נשבר או נפגם בקלות כתוצאה מהפעלה של עומס פיזית עליו (לדוגמת מכה).
שקיפות -האבן מתארת את האפשרות לראות דרך האבן. ישנן אבני חן שקופות לחלוטין כמו היהלום ולעומת זאת ישנן אבנים עם צבע עמוק שאינו מאפשר מעבר של אור דרך האבן.
היבט העמידות - מאפיין את התגובות הנוצרות בין האבן לחומרים חיצוניים ועד כמה היא עמידה מפני תהליכים של תגובות כימיות שונות.
אבני חן יקרות וחצי יקרות
שתי הקטגוריות אשר מכילות בתוכן את מרבית סוגי אבני החן הינה ההפרדה שבין אבני חן יקרות לבין אלו המוגדרות חצי יקרות. ההבדל בין שתי הקטגוריות הללו מגיע מאפיון הקשיות של האבנים. דרגות הקשיות נעות בין 1 ל-10 לפי סולם מוס.
אבני חן יקרות
אבנים אשר נכנסו לקטגוריה של אבני חן יקרות הינן אבנים עם דרגת קשיות מעל 8 בסולם מוס. הקטגוריה של אבני החן היקרות כוללת בתוכה רק ארבע סוגים של אבנים, היהלום (שהוא בעל רמת הקשיות המוכרת הגבוהה ביותר, רמה 10), האמרלד (ברקת,Emerald), הספיר והרובי.
באופן דומה אבנים עם רמת קשיות נמוכה מ-8 יחשבו בדרך כלל לאבני חן חצי יקרות.
אך הקטלוג לפי יקר ופחות יקר הוא לא מדויק וישנן אבנים מקטגורית החצי יקרות אשר עשויות להיות יקרות יותר מאבנים בקטגוריה היקרה.
חשוב לזכור שמוצר נחשב לנדיר בשני מקרים, הראשון הוא כשלא ניתן לייצר או להשיג אותו והשני כשהביקוש שלו עולה באופן משמעותי. כך, שאבני חן שנחשבות לפחות יקרות כיום, עשויות להפוך ליקרות יותר בשל עלייה בביקוש ולהפך.
Comments